התמודדות עם מכחישי אקלים זה לא דבר פשוט בלי לדעת את החומר. אבל אל תיתן לזה להפריע לך. אתה לא צריך להתמודד עם "ספקנים מקצועיים". בדרך כלל תתמודד מול אנשים שהם בסך הכול מומחים מטעם עצמם. הרבה מהספקנים שתיתקל בהם יהיו אפילו חברים ובני משפחה.
החדשות הטובות הן שקל להפריך את הטענות שלהם. אחרי קריאת המאמר, תוכל להסביר לאנשים למה שינויי האקלים אמיתיים, ולמה הם נגרמים על ידינו. והכי חשוב, אנחנו הולכים לעבור על טיעונים נפוצים של מכחישי אקלים, ולהתמודד איתם בקלות, באמצעות הישענות על הגופים המובילים בעולם.
אבל קודם, נעבור על שלושה נושאים לפני שנתחיל:
הסכמת הקהילה המדעית נגד הכחשת האקלים
כן, יש הסכמה מדעית מוחצת ששינויי האקלים זה דבר אמיתי. ארגונים רבים כולל הIPCC(שעליו נסביר בהמשך) הבהירו את עמדתם בנוגע לזה באופן עקבי. הIPCC מרבה להשתמש במונחים כמו "סביר בצורה קיצונית"(extremeley likely) כדי להבהיר את זה ששינויי האקלים אמיתיים, ושאנחנו גורמים להם. למשל, לפי הIPCC זה סביר באופן קיצוני שמאז אמצע המאה ה-20, לפחות חצי מההתחממות של טמפרטורת הקרקע בכדור הארץ קרתה בעקבות השפעה אנושית.
מכחישי האקלים עלולים לחלוק גם על זה, אבל ההסכמה המדעית היא אכן מאסיבית וחסרת תקדים. אפשר לומר שהיא בעיקרון כמו אצבע מתנופפת ענקית, שאומרת "היי, פעולות אנושיות גורמות למשבר האקלים– בלי אימים, אבלים, או פליטות פחמן בנוגע לזה!"
שניים מהחברים הכי טובים שלנו
נאס"א: בנוסף להיותה גורם מרכזי בתיעוד משבר האקלים, נאס"א היא גם ארגון מוביל במחקר שלו. התמונות והנתונים שלהם מהחלל תורמים לאישור אמיתותו של משבר האקלים ומספקים הוכחות להתמודדות עם מכחישי אקלים.
IPCC: הIPCC הוא ארגון בינלאומי מוביל שהוקם מטעם האו"ם. הIPCC הוא החבר הכי טוב שלנו בהתמודדות עם מכחישי אקלים. הדו"חות שלו מתעדים את המשבר ונותנים את תמונת המצב הנוכחית של מדעי האקלים.
עדויות בעד משבר האקלים
שינוי האקלים הוא תופעה אמיתית ביותר, שנתמכת על ידי הארגונים המובילים בעולם. לכן, יש הרבה טיעונים כדי לתמוך בה. הנה אוסף של עדויות מפתח, עם התייחסות לגורמים מובילים שמאשרים אותם:
ארגוני האקלים מסכימים- העסק פה מתחמם. מדידות הטמפרטורה ממשיכות לעלות בעקביות במהלך המאה האחרונה, באופן שמראה בבירור מגמת התחממות גלובלית. ממצאים אלה מראים דפוס שנחקר ואושר על ידי ארגוני מחקר מובילים כמו נאס"א וה-IPCC.
המסת קרחונים המונית נצפתה בהרבה מקומות שונים ברחבי העולם(כמו אנטרקטיקה, גרינלנד ואלסקה, הם סימנים ברורים של התחממות גלובלית, ונמצאים בדו"חות של הIPCC.
גובה פני הים קצת עולה כי הקרח נמס והופך למים. כלים מיוחדים כמו לוויינים של נאס"א עוקבים אחרי זה מקרוב. זו בעיה רצינית כי זה יכול להשפיע על מקומות שקרובים לים, כמו חופים וערים. הסיטואציה הדחופה הזו מאושרת על ידי נתונים מדויקים של לוויינים של נאס"א וארגונים מובילים אחרים. הם לוכדים את ההאצה העקבית של עליית גובה פני המים.
יש עלייה רצינית בכמות מקרי האקלים הקיצוניים ובחוזק שלהם(למשל מקרי צונאמי), לפי הדיווחים של ה-IPCC והתצפיות של נאס"א. בזמן שאירועים בודדים אי אפשר לקשר למשבר האקלים, את הדפוס הכללי כן אפשר.
הפגיעה של שינויי האקלים על מערכות אקולוגיות מתועדת בהרחבה על ידי ארגונים כמו גרינפיס והקרן העולמית לשימור חיות הבר. שינויים במקומות שבהם בעלי חיים גרים ושינויים בהרגלי הגירה שלהם מעידים עם הם על השינוי באקלים.
יש עלייה מתמדת בכמות הפחמן הדו חמצני שיש באטמוספירה, בגלל עליית התעשייה, עליית הצרכנות ועליית האוכלוסייה. כל אלה גורמים להצטברות של גזי חממה ובראשם פחמן דו חמצני. שוב, בגלל פעולות אנושיות של פליטת גזי חממה והשמדת יערות.
התהליך המזיק של התחמצנות אוקיינוסים מתועד היטב. הוא קורה בגלל שהאוקיינוסים סופגים יותר מדי פחמן דו חמצני. יש הסכמה מדעית סביב התופעה, שנתמכת על ידי חוקרים ימיים מכל רחבי העולם, וגם הארגונים כמו הIPCC.
תשובות לטיעונים נפוצים של מכחישי אקלים
"משבר האקלים לא אמיתי..."
שינוי האקלים הוא תופעה גלובלית שהשפעתה ההדרגתית האיצה עם הזמן. הממשלות לא גרמו לאירועי אקלים קיצוניים כמו סופות ענק, ולא גרמו לאף אחת משאר העדויות למשבר האקלים במשך המאה האחרונה. תיאטרון שכזה היה מצריך ערימה שלמה של דרישות מוגזמות. למשל, שיתוף פעולה מתמשך בין גורמים רבים שאפילו רובם לא קיימים עד היום, כמו האימפריה העות'מאנית.
לעליות והמורדות האלה לקחו מיליוני שנים להתחלף. בניגוד לכך, יש הסכמה רחבה לכך שקצב השינויים במקרה הזה הם חסרי תקדים. בנוסף לכך, יש הסכמה מדעית רחבה שאנחנו תורמים לזה במידה משמעותית. המידע הזה מדווח באופן עקבי על ידי נאס"א, הIPCC ועוד הרבה ארגונים מובילים.
יום קר או איזשהו חורף חזק מסויים לא מעידים על דפוס מגמתי של שינויי אקלים ברמה גלובלית. יש הבדל בין מזג האויר לאקלים. מזג האוויר מתייחס לתנאים קצרי טווח כמו טמפרטורה ורוח, לפעמים על בסיס יומי ואפילו שעתי. לעומת זאת, שינויי האקלים וההתחממות הגלובלית הם מגמות עקביות שמעידות על דפוס של שנים, והן מתועדות היטב על ידי ארגונים מובילים בעולם.
הרוב המוחץ של הקהילה המדעית, כולל הארגונים המובילים ביותר בעולם, מכירים במשבר האקלים ואף בצורך הדחוף לפעול. הסכמה זו נעשית רחבה יותר ככול שיותר מחקר נעשה. נקודת המבט של הציבור לפעמים מוטעית עקב מתן משקל שווה לדעת המיעוט.
"אנחנו לא צריכים לפעול..."
רק בגלל שהשכן שלך עושה רעש בשתיים בלילה לא אומר שאתה צריך להקים להקה גם. שינוי האקלים הוא בעיה עולמית ולכל המדינות יש אחריות לטפל בה. רק בגלל שחלק מהמדינות פולטות יותר גזי חממה לא פוטר אף אחד משום דבר.
ונחש מה- מדינות כן משנות את מדיניות האקלים שלהן. למשל גרמניה בעבר הייתה תורמת דומיננטית למשבר האקלים כי היא נשענה מאוד על פחם בשביל אנרגיה. לעומת זאת, בשנים האחרונות גרמניה מצטיינת בשמירה על הסביבה, ועברה לאנרגיות מתחדשות.
אנחנו כבר עושים מלא דברים בנוגע לזה! מה בנוגע לגדילה ההמונית במקורות אנרגיה מתחדשת, כמו רוח ואנרגיה סולארית? ההשקעה הגוברת בטכנולוגיה ירוקה הפכה את האפשרויות האלה ליותר נגישות מאי פעם. חלק מהמדינות מבינות שהן צריכות להפחית את התלות שלהן בפחם ועוברות לאנרגיות מתחדשות. וזה היה רק קצה הקרחון של רק חזית אחת של המאבק.
מה עוד אנחנו יכולים לעשות? אפשר להשתמש בטכנולוגיות האלה ולאמץ דרכים נוספות לחיות אורח חיים ירוק, להצביע לפוליטיקאים הנכונים ולהיות אקטיביים. האפשרויות לא נגמרות.
טכנולוגיה בהחלט לא תפתור את הכול בעצמה. אנחנו צריכים עוד אנשים כדי להעלות מודעות בשביל להכווין עוד מטובי המוחות שלנו לפיתוח טכנולוגיות ירוקות, וגם לעודד אנשים להשתמש בהם. בנוסף, אנחנו צריכים להצביע לפוליטיקאים הנכונים כדי שיכווינו את כספי המיסים שלנו למימון מחקרים בנושא.
בזמן שלטכנולוגיה יש חלק משמעותי במאבק במשבר האקלים, הגישה של לחשוב שאנחנו יכולים להיסמך רק עליה תבטיח שהיא לא תתקן שום דבר.
בטווח ה(לא כל כך) ארוך, להעמיד שיקולים כלכליים מעל שיקולים סביבתיים זה לא יותר מאוקסימורון משעשע, שכן זה לא יפגע רק בסביבה, אלא גם בכלכלה. הנה מקבץ ממגוון הדרכים השונות ששיקולים "כלכליים" נגד הסביבה יפגעו בכלכלה:
– בריאות הציבור: לזיהום סביבתי ופגיעה בסביבה יש כבר השלכות על בריאות הציבור. איכות אוויר נמוכה, מים מזוהמים וחשיפה לכימיקלים מזיקים יגרמו להוצאות הבריאות לעלות, ירידת הפרודקטיביות של כוח העבודה והצמיחה הכלכלית, וירידה כללית באיכות החיים. עכשיו מה יותר גרוע לכלכלה מזה?
– מחסור במשאבים: הרבה פעולות כלכליות תלויות במשאבים מוגבלים. כישלון להתייחס לאובדן המשאבים האלו(למשל פחם) בסופו של דבר תוביל לעליית מחירים. חוקים סביבתיים כמו מס על פליטת גזי חממה יאפשרו לתעשייה ולעסקים להסתגל ולעבור בהדרגתיות לפתרונות אחרים.
– סכנות כלכליות שקשורות לשינויי האקלים: משבר האקלים טומן בחובו סכנות משמעותיות לכלכלה. למשל אירועי מזג אוויר קיצוניים, עלייה בגובה פני המים ועליית מחיר המזון בעקבות הפרעות בגידול היבול.
– מלחמות: האחד הזה יגרום לכל פריק של כלכלה לבכות. רק תדמיין את הקבלה על כל הוצאות המלחמות שמשבר האקלים עלול להביא איתו. תשכח מאידיאולוגיות. אם משהו לא הולך לקרות מהר, אנחנו עלולים לחזור לזמנים חשוכים שבהם היה הרבה יותר מפתה לצאת למלחמות בעקבות מחזור במשאבים, מחסור במזון והגירות המוניות.
ההסכמה המדעית המוחצת היא שבני אדם הם גורם עיקרי לשינויים שאנחנו רואים כרגע באקלים. ארגונים מובילים בנושא, כולל ה-IPCC, שיש לו אלפי מדענים מכל רחבי העולם ממשיכים לאשר את ההסכמה הזו באופן עקבי.
זו הייתה הסקירה המלאה שלנו בנוגע התמודדות עם מכחישי אקלים. תתנהל בסבלנות, תקשיב גם למה שהם אומרים, אבל חשוב מכל, זכור: אתה צודק לחלוטין. תמשיך להעלות מודעות ולעודד אנשים לחיות אורח חיים ירוק. יום יבוא ואף אחד לא יוכל להתכחש למשבר האקלים, ואתה כבר תהיה מוכן לזה. אם יש לך חברים הם לא מכחישי אקלים, ושנושא האקלים חשוב גם להם, עזור לנו להפיץ את המסר ושתף את המדריך הזה איתם: 