הגנת הסביבה ואקטיביזם
קיימות » הגנת הסביבה ואקטיביזם
הגנת הסביבה זה מה שקורה כשאנשים מבינים שהמשבר הסביבתי הוא האחריות של כולנו, ולא רק של מומחים ופוליטיקאים. משבר האקלים התגלה כבעיה המרכזית, ואל מול איום זה צומח קול חדש. קול זה מאחד אנשים רבים מכל העולם, ודורש שיתוף פעולה חסר תקדים בנושא האקלים. בשביל זה הומצא האקטיביזם האקלימי, כי זה דבר שכל אחד ואחד מאיתנו יכול לעשות.
תוכן עניינים
התנועה להגנת הסביבה
התנועה להגנת הסביבה היא כמו מערכת אקולוגית. היא כוללת הרבה ארגונים ותנועות מקומיות עם מטרות ותפיסות מגוונות. אקטיביסטים וותיקים וצעירים חדורי מוטיבציה, שכל אחד מהם תורם בדרך שלו למאבק המשותף.
אז מהו אקטיביזם אקלימי? אקטיביזם אקלימי הוא זרם חדש, אך מרכזי בתוך התנועה להגנת הסביבה. הוא מתמקד בהתמודדות עם משבר האקלים. אקטיביסטים אקלימיים פועלים להעלאת המודעות לשינויי האקלים, להשפעותיהם ולדרכים להתמודדות איתם. הם קוראים לממשלות ולגורמים בינלאומיים לפעול באופן נחוש לצמצום פליטות גזי חממה, להשקיע באנרגיות מתחדשות ולפתח טכנולוגיות ירוקות.
5 השלבים להפוך לאקטיביסט אקלימי
כמובן שיש הרבה דרכים להיכנס לתנועה להגנת הסביבה. העצה שלנו? תעקוב אחרי השלבים הבאים:
1. תלמד על הנושא – לא צריך להיות פרופסור לאקלים כדי להצטרף למאבק, אבל הכי טוב להתחיל מלעשות קצת שיעורי בית. ללמוד את הבסיס על משבר האקלים יעזור לך להפוך לפעיל סביבה יותר משמעותי. אגב, ללמוד על כל הבעיות האלה יוכל גם לעזור לך להבין איפה כדאי להשקיע את האנרגיה שלך.
2. טפח אורח חיים ירוק – אימוץ אורח חיים ירוק הוא לא רק צעד חשוב בפני עצמו, אלא גם מהווה בסיס איתן להפוך לאקטיביסט סביבתי משמעותי. דרך בחירות יומיומיות פשוטות תצבור ידע מעשי, מודעות סביבתית ומוטיבציה להוביל שינוי רחב יותר.
3. התמודד עם מכחישי אקלים – הרבה אנשים בימינו לא מאמינים בתנועה להגנת הסביבה. חלקם פשוט בוחרים להתעלם מהמצב, באמצעות טיעונים שונים ומשונים: אין באמת שינויי אקלים, אנחנו לא יכולים להילחם במשבר האקלים, ובאופן כללי הגנת הסביבה באה על חשבון דברים יותר חשובים. אתה הולך להיתקל בהרבה מאלה אחרי שתפתח אורח חיים ירוק. פיתוח יכולת הסברה משכנעת יאפשר לך לגייס עוד אנשים למען אקטיביזם, או לפחות להעלות מודעות.
4. התחבר לאקטיביסטים אחרים – בימינו תוכל בקלות למצוא פעילי אקלים בארץ ובחו"ל דרך האינטרנט. תחום הגנת הסביבה מלא באנשים טובים שימחו לעזור לך להיכנס לעניינים. הם יעזרו לך למצוא דרכים איך לתרום, וגם איך לאתר אירועי אקטיביזם בארץ בעצמך כדי שתוכל להגיע.
5. תן בראש – קח צעד מעבר לחיים האישיים שלך, והצטרף ליוזמות אקטיביזם למען הגנת הסביבה. כך תוכל ליצור שינוי ברמה המקומית, וגם ברמה הגלובלית.לדוגמה, תוכל להצטרף ליוזמה של ניקוי חופים. באמצעות יוזמה כזאת, תוכל לתרום לסביבה על לא רק באופן ישיר, אלא על ידי בניית קהילת מתנדבים.
דוגמאות לדרכי פעולה
אקטיביזם סביבתי הוא הרעיון הפרקטי של הגנת הסביבה, אבל חשוב לזכור שאין דרך אחת לבצע אותו. הוא מתבטא במגוון רחב של פעולות, החל מחקיקה ירוקה ועד השתתפות פעילה במחאות ובהפגנות. כל אחד יכול למצוא את הדרך הייחודית שלו לתרום, בהתאם ליכולותיו וזמנו הפנוי. הנה כמה אפשרויות שתוכל לבחון:
פעילות חינוכית
אנחנו יכולים לעצור את משבר הקלים בעזרת שיתוף פעולה, אבל לפני זה, צריך לגייס אנשים. איך מגייסים אנשים? מעלים מודעות. אחד הכלים היעילים ביותר לעשות את זה, ולגייס דור חדש של מגינים ירוקים.
זה יכול לקרות במגוון דרכים, הן פורמליות והן לא פורמליות. חינוך ילדים ותלמידים להגנת הסביבה נותן להם את הכלים והידע הדרושים כדי להפוך לאזרחים מעורבים ואכפתיים. חשוב להתחיל בגיל צעיר, כאשר הילדים פתוחים ללמידה וסקרנים לגבי העולם סביבם. במסגרות לא פורמליות ניתן להצטרף לתנועות נוער סביבתיות, להשתתף בסדנאות ובסיורים.
אבל חינוך סביבתי הוא לא מוגבל רק לילדים. תוכל להזמין מרצים בנושאי הגנת הסביבה להרצות באירועים אחרים. למשל, בוא נגיד שבחרת לקדם את הגנת הסביבה דרך הנושא של תזונה ידידותית לסביבה. אבל מה? אתה חייל. אתה עדיין תוכל לעורר מודעות בבסיס שלך בנוגע לתזונה ידידותית לסביבה, וגם לעודד חמלה לבעלי חיים על הדרך. נשמע בלתי אפשרי? אולי. אבל בכל מקרה, תמיד שווה לנסות. פשוט תשאל את מפקד האוגדה שלך אם תוכלו להזמין לבסיס את פרוייקט אדם וחיה בשביל להעביר הרצאה בנושא.
הפגנות ומחאות
הפגנות ומחאות הן כלי מרכזי באקטיביזם סביבתי. הן מאפשרות להעלות את המודעות לבעיות סביבתיות, להפעיל לחץ על מקבלי החלטות, ולקדם שיתוף פעולה בין קבוצות שונות.
איך עושים את זה?
- הפגנות ציבוריות: צעדות, עצרות, מצעדים עם שלטים- כל מה שגורם לאנשים לשים לב.
- מחאות ישירות: קצת יותר "חריפות", כמו חסימת כבישים או תפיסת מבנים.
עצומות
עצומות הן עוד כלי לשפעה על מקבלי החלטות. הן מאפשרות לאנשים להתאחד ולדבר בקול אחד בנושאים סביבתיים חשובים.
אם תרצה ליצור עצומה להגנת הסביבה בעצמך, הנה כמה טיפים:
- הגדר מטרה ברורה: מה בדיוק אתה רוצה להשיג באמצעות העצומה?
- כתוב פנייה קצרה ותמציתית: אנשים צריכים להיות מסוגלים להבין את מטרת העצומה בקלות.
- השתמש בשפה חזקה ומשכנעת: עורר את רגשותיהם של האנשים וקרא לפעולה.
- הקל על אנשים לחתום על העצומה: תהפוך את תהליך החתימה לפשוט וקל ככל האפשר.
- שתף את העצומה ברשתות החברתיות: ככל שיותר אנשים יראו אותה, כך היא יותר תצליח.
ההיסטוריה של התנועה להגנת הסביבה
התנועה להגנת הסביבה, כפי שאנו מכירים אותה כיום, היא תוצר של התפתחות היסטורית ארוכה ומורכבת. שורשיה נעוצים במאה ה-19. כבר בימים ההם, קמו הקולות הראשונים שקראו להגן על הטבע מפני הפגיעה שאנחנו עושים לו. הדגש אז היה על שימור שטחים טבעיים ומינים בסכנת הכחדה.
בשנות ה-60 וה-70 החלו לקום ולצבור תאוצה ארגוני סביבה בינלאומיים, כמו גרינפיס. ארגונים אלה, יחד עם רבים אחרים, תרמו רבות להעלאת המודעות לבעיות הסביבה ולגיוס תמיכה ציבורית לפעולה. הם פעלו באמצעות קמפיינים הסברתיים, מחקרים, לחץ פוליטי ופעולות מחאה. כתוצאה מפעילותם, חלה התקדמות משמעותית בתחום הגנת הסביבה, הן ברמה החקיקתית והן ברמה המעשית. הקמת הארגונים האלה הייתה נקודת מפנה גדולה, וקראה לציבור הרחב לנקוט פעולה.
בשנות ה-80 וה-90 גברה ההבנה שיש צורך למצוא פתרונות רחבים יותר לבעיות סביבתיות. מודעות זו לחשיבות של הגנת הסביבה הובילה לעוד שינויים חיוביים ברמת הפרט, הקהילה והממשלות. התנועה הפסיקה להתמקד רק בשימור הטבע. היא התחילה גם בחיפוש דרכים לחיות באופן מקיים יותר, תוך התחשבות בראייה כלכלית וחברתית. אחת הדרכים היא פיתוח טכנולוגיות ירוקות. הן צריכות להיות זמינות לכמה שיותר אנשים, וגם פיתוחן מצריך רווחיות כלכלית.
במאה ה-20 החלה התנועה לעסוק בעיקר בשינויי האקלים, ובראשם, ההתחממות הגלובלית. האנושות התחילה להבין שהבעיה חמורה הרבה יותר משחשבנו. לצד זאת, המחאה התגברה, וההתפתחות של טכנולוגיות ירוקות הואצה באופן חסר תקדים.
במקביל לכל זה, צמחו תנועות מקומיות רבות, שהתמקדו בבעיות סביבתיות ייחודיות לאזורים ספציפיים. פעילים מקומיים נאבקו כנגד הקמת מפעלים מזהמים, הגנו על שטחים ירוקים ופיתחו מודלים לחקלאות בת קיימא. התנועות המקומיות מחזקות את החיבור של אנשים להגנת הסביבה, ומאפשרות התמודדות יעילה עם אתגרים סביבתיים מקומיים.
הישגי המאבק של הגנת הסביבה
התנועה להגנת הסביבה עברה הרבה מאז ראשיתה בשנות ה-60. במהלך הזמן, היא הגיעה להישגים משמעותיים הכוללים:
- חקיקה סביבתית: מדינות רבות חוקקו חוקים ותקנות להגנת הסביבה ולהשקיע בטכנולוגיות ירוקות. בין היתר בתחומים כמו איכות האוויר והמים, טיפול בפסולת וצמצום פליטת גזי חממה. כך למשל דרום קוריאה הפכה למובילה עולמית בתחום הטכנולוגיה הירוקה, לאחר לחץ ציבורי על הממשלה.
- קידום טכנולוגיות ירוקות: פיתוח והטמעה של טכנולוגיות ירוקות תורמים להפחתת הפגיעה בסביבה ולחיסכון באנרגיה ובמשאבים. דוגמאות לכך כוללות אנרגיות מתחדשות, כלי רכב חשמליים וחקלאות ידידותית לסביבה.
- הקמת ארגונים בינלאומיים: ארגונים אלה ממלאים תפקיד מרכזי בקידום שיתוף פעולה בינלאומי לשמירה על הסביבה. בין ארגונים אלה אפשר למצוא את גרינפיס, ואת הקרן העולמית לשימור חיות הבר.
- העלאת המודעות: פעילות התנועה תרמה המון להעלאת המודעות הציבורית. כך, אזרחים התחילו להפעיל לחץ על ממשלות לפעול למען לבעיות סביבתיות ולעידוד צריכה ירוקה. כיום, יותר ויותר אנשים מודעים לבעיות הסביבתיות ולצורך בפעולה. עם מספיק אנשים שאכפת להם מהסביבה, פוליטיקאים יצטרכו לשנות את היחס שלהם בנוגע למשבר האקלים, או להתחלף על ידי פוליטיקאים יותר פופולריים מהם.
- שיתופי פעולה בינלאומיים: התנועה להגנת הסביבה הצליחה להשיג שיתוף פעולה בינלאומי. הסכמים בינלאומיים להגנת הסביבה כמו פרוטוקול קיוטו והסכם פריז, נחתמו לאחר שהתנועה להגנת הסביבה עוררה מודעות לבעיות סביבתיות. התנועה לחצה על ממשלות לחתום על ההסכמים. התנועה פעילה בקידום ההסכמים ובהבטחת יישומם.
לצד כל ההישגים, הדרך עוד ארוכה. משבר האקלים מחייב אותנו להגביר את המאמצים, להתאחד ככוח משמעותי ולפעול יחד למען עתיד ירוק יותר.
העתיד של הגנת הסביבה
עתיד הגנת הסביבה הוא מורכב, ומלא באי ודאות. מצד אחד, אנו ניצבים בפני אתגרים אדירים, כמו תרבות הצריכה ההולכת וגוברת. מצד שני, יש תאוצה משמעותית בפיתוח טכנולוגיות ירוקות ומודעות שהולכת וגדלה.
התרחיש הפסימי: אם לא נפעל באופן משמעותי ומהיר, אנו עלולים להגיע למצב של התחממות גלובלית קיצונית, אסונות טבע לעתים קרובות יותר ופגיעה קשה בבריאות האדם. פליטי אקלים, יחד עם מחסור במזון ובמים, עלולים להוביל למלחמות על אדמות שנשארו פוריות.
99%
99% מאוכלוסיית העולם נושמת אוויר שחורג מהגבלת האיכות של ארגון הבריאות העולמי
התרחיש האופטימי: שנים הקרובות, התנאים יבשילו כך שמרבית מדינות העולם(בעיקר רוסיה, סין וארצות הברית) יצליחו לשתף פעולה ברמה הגלובלית. עלייה במודעות הציבורית תשפיע על מקבלי ההחלטות, ומשאבי החברה יושקעו במציאת פתרונות טכנולוגיים, כלכליים וחברתיים. הפתרון יכלול החזרה של חמצן לאטמוספירה על חשבון פחמן דו חמצני וגזי חממה אחרים, כך שההתחממות הגלובלית תעצור(אלא אם כן נצליח למצוא פתרון אחר).
עד היום, המאמצים להגנת הסביבה לא הצליחו להביא לשינוי מספיק משמעותי. אלה חלק מהסיבות לכך, שכדאי שנתמקד בהן בעתיד:
- התנגדות מצד גורמים כלכליים: יש הרבה תאגידים גדולים וחזקים, שהרווחים שלהם תלויים בפעילות שפוגעת בסביבה. מאחורי הקלעים, ארגונים אלה מפעילים לחץ פוליטי וכלכלי אדיר, על מנת למנוע חקיקה סביבתית מחמירה שתפגע להם ברווחים.
- חוסר מודעות: רבים מהאנשים עדיין לא מודעים לחומרת המשבר ולחשיבות של נקיטת עמדה.
- תחושת חוסר אונים: אנשים רבים מרגישים חסרי אונים אל מול גודל האתגר וחוששים שפעולותיהם לא יועילו.
- פערים חברתיים: יש הרבה קבוצות חלשות שנושאות בנטל הכי כבד של פגיעה עולמית בסביבה, ואין להם מספיק כוח להיאבק למען זכויותיהן. למשל, חלק מהקבוצות האלה הן מדינות על איים באוקיינוס השקט, כמו פיג'י, פלאו וסמואה, שהן חלק מהקבוצות הכי פגיעות למשבר האקלים והראשונות להינזק ממנו.
עתיד התנועה להגנת הסביבה תלוי ביכולתה להתמודד עם האתגרים הללו. התנועה צריכה להמשיך להיות חזקה, מאוחדת וחדשנית. היא צריכה להמשיך לפתח אסטרטגיות חדשות ולשתף פעולה עם גורמים שונים, תוך העלאת המודעות וגיוס תמיכה של הציבור.