משבר האקלים
קיימות » משבר האקלים
משבר האקלים הוא אחד הבעיות הדחופות של ימינו, והוא מעמיד את העולם בסכנה גדולה. ההשפעה ההרסנית שלו הולכת גוברת עם הזמן, ומאיימת על קיומנו ועל עתיד הדורות הבאים.
אם כן, שינויי האקלים הם לא עניין של מה בכך. הם משפיעים כמעט על כל תחום בחיים שלנו, מהאוכל שאנחנו אוכלים ועד מזג האוויר שאנחנו חווים. ולמען הסר ספק, שינויים אלה הם לא רק בעיה של חלקנו. הם פוגעים בכל מי שחי על כדור הארץ.
למרות שזו בעיה מסובכת, עדיין יש דברים שאפשר לעשות. במאמר זה נסקור את כל הדברים הבסיסיים שאתה צריך לדעת. נלמד את הגורמים למשבר, על השלכותיו הקשות ועל איך לפתור אותו.
תוכן עניינים
הקדמה למשבר האקלים
הבעיה היא הטמפרטורה של כדור הארץ, שכבר הספיקה לעלות במעלה אחת מאז המאה ה-19. זה לא נשמע כזה הרבה נכון? אז למה שיהיה למישהו אכפת מזה? כי העלייה הזו, הקטנה לכאורה, טומנת בחובה השלכות הרסניות. למעשה, את חלקן אנחנו כבר מתחילים לראות היום. ולא רק זה, אלא שההשלכות האלה הולכות להחמיר אפילו הרבה יותר אם לא נפעל.
אז כן, עליית הטמפרטורה היא נזק עצום בפני עצמה. אבל העניין הגדול באמת זה איך שכדור הארץ מגיב לעלייה הזו. הוא עושה את זה במספר דרכים, והן לא כל כך נעימות.
בעקבות ההתחממות כדור הארץ, הקרחונים נמסים וגובה פני הים עולה. העלייה גורמת להצפות ומאיימת על מקומות המחיה של מיליוני אנשים. אירועי מזג אוויר קיצוניים מופיעים יותר ויותר, וגורמים לנזק עצום לרכוש ולתשתיות, וגם לחיי אדם. בנוסף, שינוי תנאי המחיה גורם להכחדת מינים רבים ופוגע קשות במערכות אקולוגיות.
הקהילה המדעית הגיעה להסכמה רחבה וחד משמעית: העלייה בטמפרטורה לא נגרמת באופן טבעי. ההתחממות היא בעצם תוצאה של פעילות אנושית, ועלינו לפעול במהירות כדי למנוע את ההשלכות הקשות ביותר שלה.
אפקט החממה
האטמוספירה(שכבת האוויר) של כדור הארץ מורכבת מגזים, כמו חמצן. שאר הגזים הם גזי חממה, כמו פחמן דו חמצני ומתאן. למה זה מעניין? כי הם אלה שגורמים למשבר האקלים.
כשאור השמש נכנס לאטמוספירה, החום שלה נכנס גם, אל תוך כדור הארץ. חלק מהאנרגיה הזו פוגעת בקרקע ומחממת אותה, וחלק מהאנרגיה חוזרת החוצה לחלל. העניין הוא שחלק מהאנרגיה נשארת בתוך כדור הארץ בגלל גזי החממה, שלוכדים אותה באטמוספירה. לתופעה זו קוראים אפקט החממה.
אבל הנה גילוי נאות: אפקט החממה הוא טבעי לכדור הארץ. הוא אפילו הכרחי במידה מסויימת, כיוון שהוא מאפשר לכדור הארץ להיות מספיק חם לקיום חיים. למעשה, בלי גזי חממה כדור הארץ היה מתקרר בעשרות מעלות. אבל הגדלת אפקט החממה יכולה להיות קטסטרופלית. היא יכולה לגרום ליותר מדי מהחום הזה להישאר בכדור הארץ, ולחמם אותו בקצב מואץ.
לולאת משוב קטלנית
כששלג וקרח נמסים בעקבות החום של אפקט החממה, הקרקע של כדור הארץ מחזירה פחות מהחום של השמש וסופגת יותר ממנו. כך נוצרת לולאה שמזינה את עצמה ומעצימה את אפקט החממה.
ההיסטוריה של משבר האקלים
1896: התחילה ההבנה שהכנסת פחמן דו חמצני לאטמוספירה מחממת את כדור הארץ. אבל חוכמת התקופה ההיא אמרה שלטבע יש איזון שבני אדם לא יכולים להפר. אז כן, אף אחד לא לוקח את זה ברצינות.
1938: כשמדענים הסתכלו על שינוי הטמפרטורה ב-50 השנים האחרונות, הם גילו שכדור הארץ מתחמם. לאחר סיום מלחמת העולם השנייה ב-1945, הייצור התעשייתי נכנס להילוך מהיר. שריפת דלקים מאובנים הואצה כדי לספק אנרגיה לתעשייה בהתאם. שריפה זו יצרה כל כך הרבה זיהום לאטמוספירה, שהוא חסם חלקית את קרני השמש. כך העולם למעשה התקרר מעט במהלך שלושת העשורים הבאים.
שנות ה-50: מדענים בוחנים מקרוב את ההשפעות של פחמן דו חמצני על הטמפרטורה בעולם. בפעם הראשונה, התחלנו להבין שאולי אנחנו בבעיה: אם עוד כמה מעלות יעלו, החום ימיס את הקרחונים של כדור הארץ. אבל לרוע המזל, המלחמה הקרה גנבה את ההצגה עם איום קיומי אחר: מלחמה גרעינית.
שנות ה-60: מגמת ההתקררות נמשכת.
שנות ה-70: הטמפרטורות מתחילות לעלות שוב. עם הזמן, זה משך את תשומת הלב של אנשים, וההתחממות הגלובלית התחילה להיכנס למודעות הציבור.
1995: קבוצה בינלאומית של מדענים(IPCC) מפרסמת את ההצהרה הפומבית הראשונה, לפיה יש השפעה אנושית ניכרת על האקלים העולמי. ב-2001 הם צפו שההתחממות של המאה ה-21 תהיה חזקה בהרבה מזו של המאה ה-20. במהלך העשור הבא, כמה מההשפעות הצפויות של ההתחממות הגלובלית מתחילות להתרחש.
תמונת המצב הנוכחית: הפליטות העולמיות גדלו במהירות במהלך 50 השנים האחרונות ועדיין לא הגיעו לשיא. מדיניות האקלים הנוכחית אכן מפחיתה את הפליטות, אבל לא מספיק.
אז מה צופן העתיד? אם נרסן את פליטת CO2, הטמפרטורות עלולות לעלות עד 2.5 מעלות פרנהייט עד 2099. זה יהיה ניתן לניהול. אם לא נעשה את זה, הטמפרטורות עלולות לעלות ביותר מ-8 מעלות. תרחיש כזה יגרום למחסור עצום במזון, הכחדות המוניות ושירטוט מחדש של קווי החוף העולמיים.
הגורמים למשבר האקלים
יש הסכמה מדעית רחבה, שפעולות של בני האדם גורמות למשבר האקלים. אפשר לסכם אותן לשתי פעולות עיקריות: האחת היא על ידי פליטת גזי חממה לאטמוספירה(בעיקר פחמן דו חמצני). הדרך השנייה היא מניעת ההתפרקות של אותם גזי חממה לגזים מסוג אחר(בעיקר חמצן), שכבר לא גורמים להתחממות גלובלית.
המציאות כרגע היא שאנחנו מאיצים את קצב ייצור גזי החממה, ובו זמנית אנחנו גם כורתים את היערות, שתפקידם הוא לפנות אותם מהאטמוספירה. המכה הדו חזיתית הזו, היא זו שגורמת לכוכב שלנו להתחמם בקצב חסר תקדים.
פליטת גזי חממה
שריפת דלקים מאובנים כמו פחם, נפט וגז טבעי, היא הסיבה העיקרית לפליטות של גזי חממה. זאת מכיוון שהשריפה שלהם פולטת גזי חממה.
ולמקרה ששאלת, שריפת דלקים מאובנים גם תורמת לזיהום אוויר, מה שפוגע בבריאות האדם. קח את לדוגמה את בייג'ינג שבסין. יש כל כך הרבה זיהום, שאי אפשר לצאת החוצה בלי מסיכה או מסנן נשימה.
אז למה אנחנו שורפים דלקים מאובנים? בשביל לייצר מהם אנרגיה. הנה כמו דוגמאות:
בית
- חימום: בתים רבים משתמשים בדלקים כמו נפט לחימום מים וחללים.
- בישול: תנורי גז ותנורים רבים משתמשים בגז טבעי או נפט.
- ייצור חשמל: גנרטורים ביתיים משולבים להשתמש בדלקים מאובנים כגיבוי במקרה של הפסקת חשמל.
תעשייה
- חימום: מפעלים רבים משתמשים בדלקים מאובנים לתהליכים תעשייתיים.
- ייצור: ייצור חומרים מסויימים כמו זכוכית דורשים אנרגיה רבה.
- חקלאות: כלי חקלאיים רבים, כמו טרקטורים ומשאבות מים, מונעים על ידי דלקים מאובנים.
תחבורה
- רכבים פרטיים: מכוניות, אופנועים, משאיות, אוטובוסים ורכבים כבדים אחרים.
- תעופה: מטוסים, מסוקים.
- שייט: ספינות ויאכטות.
ייצור חשמל
- תחנות כוח: תחנות כוח רבות פועלות באמצעות שריפת דלקים מאובנים בשביל לייצר חשמל.
- גנרטורים: גנרטורים ניידים משתמשים בדלקים מאובנים.
כריתת יערות
ליערות תפקיד חיוני במאבק בשינויי האקלים: הם פועלים כריאות של כדור הארץ. באמצעות תהליך שנקרא פוטוסינתזה, הם עושים את הדברים הבאים:
- סופגים פחמן דו-חמצני: יערות קולטים כמויות אדירות של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה, גז חממה שתורם להתחממות גלובלית.
- מפיקים חמצן: תהליך הפוטוסינתזה של עצים פולט חמצן, שהוא גם חיוני לתהליך הנשימה של כל היצורים החיים.
עם זאת, יערות עדיין נכרתים בקצב מסחרר. כמובן שעם כריתת העצים אנחנו מאבדים גם את היכולת שלהם לפנות פחמן דו חמצני מהאטמוספירה.
למה כורתים יערות?
- חקלאות: שטחים נרחבים של יער נכרתים על מנת לפנות מקום לגידול אוכל, בעיקר למאכל חיות משק.
- מרעה: שטחי מרעה רבים נוצרים על ידי כריתת יערות, המאפשרים גידול בקר וצאן.
- משאבים: עצים נכרתים לצורך שימוש בעץ כחומר גלם לתעשיית הרהיטים, הבנייה וייצור הנייר.
- פיתוח: שטחי יער נכרתים לצורך פיתוח תשתיות, כגון כבישים, ערים ומתקני תיירות.
- כרייה: שטחים נרחבים של יער נכרתים על מנת לאפשר גישה למחצבים, כגון פחם, נפט וזהב.
איך לעצור את משבר האקלים?
מעבר לאנרגיות מתחדשות
אז כפי שוודאי הבנת, הדרך הפופולרית בימינו ליצירת אנרגיה היא שריפת דלקים מאובנים. בשיטה זו, נפלטים גזי חממה וגורמים לטמפרטורה לעלות. במקום לשרוף דלקים מאובנים, עלינו להפחית את התלות שלנו בהם. אנחנו להסתמך יותר על מקורות אנרגיה מתחדשת, כמו הרוח והשמש שמביאה אנרגיה סולארית. ייצור של אנרגיות מתחדשות כמעט ולא כרוך בפליטות פחמן.
למקורות של אנרגיה מתחדשת יש המון פוטנציאל, אבל הבעיה היא שאנחנו לא יודעים לנצל את כל האנרגיה הזאת בצורה יעילה. הטכנולוגיות בימינו הן יחסית יעילות, אבל הן עדיין לא מספיק טובות כדי לאפשר לנו להשתמש בכל האנרגיה הזאת. עם זאת, ישנן התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות בתחום האנרגיה המתחדשת, ובעתיד היא צפויה להיות מקור האנרגיה העיקרי שלנו.
ייעור ושימור יערות
אם נקצץ בכריתת היערות, יהיו יותר צמחים ויערות שיספגו פחמן דו חמצני, שהוא הגז העיקרי שלוכד חום באטמוספירה. לפי נתוני קרן חיות הבר העולמית(WWF), יערות סופגים כ-2.6 מיליארד טונות של פחמן דו חמצני מדי שנה, אשר שווה ערך לכשליש מהפחמן הדו חמצני המשתחרר מדלקים מאובנים מדי שנה. לכן, ההגנה על היערות שלנו היא חשיבות עליונה.
עם זאת, כריתת יערות, פינוי רחב היקף של יערות לחקלאות, כריתת עצים ולמטרות אחרות, מהווה איום גדול. מאמצים לעצור את כריתת היערות ולקדם יוזמות נרחבות לנטיעת עצים חיוניים. על מנת לעזור, אנשים יכולים לתמוך בארגונים הפועלים לשימור יערות, כגון קרן חיות הבר העולמית.
מה כל אחד יכול לעשות?
המאבק בשינויי האקלים מחייב פעולה קולקטיבית בקנה מידה עולמי. הסכמים ושיתופי פעולה בין מדינות הם חיוניים לקביעת תקנות מחמירות יותר על פליטות וטיפוח טכנולוגיות ירוקות. ליחידים גם יש את הכוח לעשות שינוי, באמצעות הבחירות היומיומיות שלהם. גם לעסקים יכולים לעזור, על ידי אימוץ שיטות קיימא בכל שרשרת האספקה והפעילות שלהם.
הנה כמה דוגמאות:
מדינות
- להפחית פליטות גזי חממה: חתימה על הסכמים, חקיקה סביבתית, השקעה באנרגיות מתחדשות ומעבר לכלכלה ירוקה.
- להגן על יערות: עצירת כריתת יערות, נטיעת עצים חדשים וניהול בר-קיימא של משאבי יער.
- להסתגל לשינויים שכבר התרחשו: השקעה בתשתיות עמידות יותר ופיתוח טכנולוגיות חדשות להתמודדות עם תופעות אקלים קיצוניות.
עסקים
- להפחית את טביעת הרגל הפחמנית שלהם: שימוש באנרגיות מתחדשות, הפחתת צריכת אנרגיה, שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה ומחזור פסולת.
- לפתח מוצרים ושירותים ירוקים: מוצרים יעילים אנרגטית, מוצרים ברי-מחזור ושירותים שמפחיתים את ההשפעה הסביבתית.
- להשקיע בקיימות: שיתוף פעולה עם ארגונים סביבתיים, תמיכה במדיניות סביבתית והעלאת המודעות בקרב עובדים ולקוחות.
אנשים
- הפחתת טביעת הרגל הפחמנית: צמצום צריכת בשר ואנרגיה.
- מעורבות חברתית: התנדבות, השתתפות בפעילויות הסברה והפעלת לחץ על פוליטיקאים.
- בחירות כלכליות: צמצום צריכה מיותרת, השקעה בפנסיות ירוקות, תמיכה במוצרים ידידותיים לסביבה וקיזוז פחמן.
לסיכום, הטיפול במשבר האקלים דורש גישה רבת פנים. מפעולות אינדיבידואליות כמו הפחתת צריכת אנרגיה ועד יוזמות בקנה מידה גדול להגנה על יערות, כל צעד קדימה נחשב. על ידי עבודה משותפת, נוכל למתן את ההשפעות של שינויי האקלים ולהבטיח עתיד בטוח יותר לדורות הבאים. וזכור, למרות שאנחנו הבעיה שיוצרת את משבר האקלים, אנחנו גם יכולים להיות הפתרון.